לכשאני מקבלת הזמנה מגלעד תקשורת להגיע לאירוע – אני כבר יודעת שזו הולכת להיות הפקת-על.מבט חטוף בתפריט החדש של "ג'ויה" גרם להרמת גבה, פליאה ובסופו של דבר להתרגשות ולשינון היסטרי של כל מרכיביו.הרבה מאוד זמן לא קראתי (אם בכלל) כזה תפריט מפורט ומעניין של מסעדה איטלקית, שממש גרם לי לרצות שהערב יגיע – וממש לצום כל היום.
שינסתי את הפרטנר הקבוע שלי וחככתי ידיים.זה הולך להיות ערב מושחת במיוחד.
על הרשת הזו, "ג'ויה" שמעתי רבות וגם זכיתי לבקר בה, אולם מסתבר שלפני כמה חודשים נעשתה מתיחת פנים – הביאו שף חדש בשם אליאב גולדנברג, שכמו רב אומן לקח את הבסיס של המסעדה (טריטוריה איטלקית כיפית עם עיצוב רומנטי ומדהים ) ובזק עליה קיתונות של אור. בין היתר הוא הסביר לנו על ההכשרה האיטלקית של חלק מהצוות, תנורי הפיצה (אני רוצה כזה, אפילו שניים), שעשויים מעץ שהובא במיוחד מהגולן (אם יש מזל, מדובר בעץ זית) ועוד שלל אנדקדוטות מעניינות מהמטבח האיטלקי (האם ידעתם שבצק פיצה מתפיחים 24 שעות?)
שהגענו נהנו מחברה של זוג חביב שהצליח לגרום לנו לחייך, לצחוק וכבר על ההתחלה הראה סימנים של שכנות מושלמת – הם שומרי כשרות, מה שאומר שיותר בשר לנו – (עכשיו דמיינו יהודי קלאסי עם אף גדול חוכך ידיים).
חציל מעושן בגריל (בתפריט 32 ₪) – ליבת חציל קלוי מעושן בתיבול שמן זית, חומץ בלסמי, שבבי פרמזן, עלי מרווה פריכים וסלסה של עגבניות – חביב מאוד, המרווה נתנה יופי של טוויסט לעניין.
אינבולטיני חצילים (בתפריט 36 ₪) – גלילת חצילים במילוי פסטה טרייה מתובלת ומוצרלה, על מצע רוטב עגבניות עם גבינת פרמזן.מנה איטלקית קלאסית שלא נס ליחה (מיועדת בעיקר לחובבי החצילים שאני לא כל כך נמנת עליהם).
קרפצ'יו בקר (בתפריט 44 ₪) – פרוסות פילה בקר, ארוגולה, שבבי פרמזן, בתיבול שמן זית וחומץ בלסמי, מוגש עם פרוסות ג'בטה טרייה: הבשר היה מאיכות מעולה, ובגלל שאני לא מחובבות הבלסמי אכלתי את הבשר "נקי" עם הג'בטה, עצמתי עיניים והגעתי לגן העדן של החלבונים (מה חשבתם? אפילו בגן עדן ישנה חלוקה ברורה..).אפילו ע' הביקורתי נהנה ממנה מאוד והיה מאושר מאוד לדעת שהמלצרים עשו טעות והביאו לנו עוד צלחת של הטעימי הזה.
סלט הבית (בתפריט 43 ₪) – עלי חסה פריכים, אנדיב, אבוקדו, גבינת פקורינו ורוטב הבית מעל.השילוב של האבוקדו עם החסה היה מרענן וכיפי.
זה אנדיב והוא פריך ורענן!
מנה נוספת שקיבלנו במסגרת המנות הראשונות הייתה טריו ברוסקטות (בתפריט 44 ₪) – 6 ברוסקטות קטנות מ – 3 סוגים, עגבניות, אבוקדו ופסטו עם פרמזן.
אני מאוד אוהבת ברוסקטות ופה הביצוע היה ממש ממש מנצח; העגבניות היו טריות ומבושמות, הפרמז'ן היה ארומטי ונימוח..כל זה רק גרם לבטן שלי להתעורר (הי!!) ולחמם מנועים.
נלקחנו לסיור קצר במסעדה ושם הוסבר לנו אודות תהליך האפייה של הפיצות, ללא ספק הקדמה רצינית שגרמה לבלוטות הטעם שלנו להתמתח, להכין לעצמן קפה ולהתכונן לבאות.
ואז הנסיכות לבית ג'ויה הגיעו:
פיאט 500 אדומה (בתפריט 54 ₪) – רוטב עגבניות, עגבניות שרי צלויות, נקניק ברזאולה, עלי רוקט ופרמזן.
כפיים! פיצה עם ברזואלה!..הביצוע היה כל כך מדויק שממש נשאבתי לתוך הפיצה ורק המהמתי דברים חסרי פשר (להבדיל מזמנים אחרים, שבהם אני פולטת רק דברים עם פשר.כן ממש).
אני כל כך יפה שזה מבעס לאכול אותי!
אורטולנה (בתפריט 48 ₪) – רוטב עגבניות, מוצרלה, פלפל, חציל, קישוא, פטריות, פטרוזיליה, שמן שום ופרמזן.
פעם ראשונה בחיי שאני מעזה ואוכלת פיצה עם חצילים.. וואו. אני יודעת ששזה נשמע אייטיז בטירוף (וזה לא כזה נורא..) אבל זו פשוט הייתה חגיגה של טעמים בפה.ויוה לה אליאב!
שרימפס אלה פלנצ'ה (בתפריט 82 ₪) – שרימפס, בצל, שום, רוטב עגבניות, זיתי קלמטה ושמן זית, מוגש על מחבת ברזל לוהטת מהתנור עצים.
המון המון זמן נמנעתי מאכילה של פירות ים מכל מיני סיבות אישיות, ושראיתי את המחבת פשוט לא יכלתי שלא לחמוס את הקטנטנים האלה.מהמם!
והמשתה נמשך..
רביולי בטטה (בתפריט 55 ₪) – רביולי במילוי קרם בטטה וגבינת סטרקינו מלוחה מוגש ברוטב שמנת, גרגירי קצת וגבינת פרמזן.לכל מרימי הגבה והמפהקים שיטענו שזו מנה משעממת ובנאלית, אני ממש ממש ממליצה ללכת לדגום את המנה הזו בג'ויה, כי כל יום שעובר בלעדיה הוא בגדר פספוס! לא פחות.
בצק נימוח, בטטה ברמת עשייה מדויקת והגבינה שנותנת פייט סופי וסוגרת את מחול הטעמים הזה – בראבו!בראבו!בראבו!
פיצת טרטופו (בתפריט 54 ₪) – מסקרפונה, מחית כמהין שחור, מוצרלה, פטריות טריות, פטרוזיליה ופרמזן- עם כמהין הוא בושם, הפיצה הזו היא סניף של הסופר פארם ברמת אביב ג'. עמוסה במחית המדהימה שמלטשת את המנה הזו ומביאה אותו לליגת האלופות, שם היא משחקת משל הייתה ריאל מדריד (רגע של טום-בואיות מימים עברו..)
תבשל בשר בצל על פולנטה (בתפריט 62 ₪) – ראגו בצלים ובשר בקר עם יין לבן, פטרוזיליה ופרמזן, מוגש על פולנטה רכה.
כדי להוכיח לכם את מידת המושלמות של המנה אני אצטט לכם את המשפט שסגר את הערב.
"פעם הבאה שתרצה שאני אוכיח לך את הרצינות שלי לגבי משהו, תבקש ממני להשבע בפולנטה", כך אמרתי לשותפי לבליסה.
אנקות ואנחות והשד יודע מה של הנאה נרשמו בשולחן הזה, ולרגע אחד היה נדמה שהעולם קצת פחות אפור וקודר.
בסיר קטן וחמוד הפציעה פולנטה צהבהבה ומלאת עזוז ומעליה תבשיל כהה ומסקרן – הראגו , שניכר שבושל במשך שעות רבות.המנה הזו פשוט עירסלה אותי בחום ואני מוכננה לאכול אותה כל יום וכל היום
השכנים המקסימים שלנו לשולחן הודיעו שהם ריכים לעזוב.מצד אחד הצטערנו (כי הם היום יופי של פרטנרים והיה מאוד כיף) מצד שני, אמר לי ע': "לא יכלנו לבקש שותפים טובים יותר לשולחן:שומרי כשרות שצריכים לחזור הביתה מוקדם כי יש להם תינוק!".שהוא צודק אז הוא צודק :)
בעודי מעשנת לי סיגריה ותוהה האם הערב הזה יכול להיות יותר מושלם, הגיחו המלצריות והניחו מולי את הפשעים הבאים::
הדולצ'ה בננה (בתפריט 38 ₪) – הוא האל קפונה של הקינוחים.מוס שוקולד לבן בדפי בצק פילו עם שבבי קשיו ובננה מקורמלת.הבצק –קריספי, המוס – גורר אנקות, הפילו – לבכות והיופי האמיתי היה בננה המקורמלת ששכבה שם ופשוט חיכתה שאני אבצע בה את זממי.
טירמיסו קלאסי (בתפריט 35 ₪) – אני רוצה שתעצרו לרגע ותדמיינו בריכה של מסקרפונה.יופי, לשם צללתי.
חומרי גלם מעולים, כמות יפה (וזה כבר דיון שונה בתכלית על מנות הקינוחים בארץ..משום מה השפים חושבים שאם אכלתי שלוש מנות אז אין לי קיבה לקינוחים, חוצפה.) .קינוח קלאסי, כבד ומתוק-מתוק.שאפו.
מקום שני, קלצונה ריקוטה ונוטלה (בתפריט 49 ₪) – מבצק הפיצה, יצרו קלצונה ממולא במלא גבינה צבועה בחום מהנוטלה, אכלתי ביס קטן ונדהמתי משילוב המרקמים ההורס.
אני אחזור.ועוד איך :)
שינסתי את הפרטנר הקבוע שלי וחככתי ידיים.זה הולך להיות ערב מושחת במיוחד.
על הרשת הזו, "ג'ויה" שמעתי רבות וגם זכיתי לבקר בה, אולם מסתבר שלפני כמה חודשים נעשתה מתיחת פנים – הביאו שף חדש בשם אליאב גולדנברג, שכמו רב אומן לקח את הבסיס של המסעדה (טריטוריה איטלקית כיפית עם עיצוב רומנטי ומדהים ) ובזק עליה קיתונות של אור. בין היתר הוא הסביר לנו על ההכשרה האיטלקית של חלק מהצוות, תנורי הפיצה (אני רוצה כזה, אפילו שניים), שעשויים מעץ שהובא במיוחד מהגולן (אם יש מזל, מדובר בעץ זית) ועוד שלל אנדקדוטות מעניינות מהמטבח האיטלקי (האם ידעתם שבצק פיצה מתפיחים 24 שעות?)
שהגענו נהנו מחברה של זוג חביב שהצליח לגרום לנו לחייך, לצחוק וכבר על ההתחלה הראה סימנים של שכנות מושלמת – הם שומרי כשרות, מה שאומר שיותר בשר לנו – (עכשיו דמיינו יהודי קלאסי עם אף גדול חוכך ידיים).
חציל מעושן בגריל (בתפריט 32 ₪) – ליבת חציל קלוי מעושן בתיבול שמן זית, חומץ בלסמי, שבבי פרמזן, עלי מרווה פריכים וסלסה של עגבניות – חביב מאוד, המרווה נתנה יופי של טוויסט לעניין.
אינבולטיני חצילים (בתפריט 36 ₪) – גלילת חצילים במילוי פסטה טרייה מתובלת ומוצרלה, על מצע רוטב עגבניות עם גבינת פרמזן.מנה איטלקית קלאסית שלא נס ליחה (מיועדת בעיקר לחובבי החצילים שאני לא כל כך נמנת עליהם).
קרפצ'יו בקר (בתפריט 44 ₪) – פרוסות פילה בקר, ארוגולה, שבבי פרמזן, בתיבול שמן זית וחומץ בלסמי, מוגש עם פרוסות ג'בטה טרייה: הבשר היה מאיכות מעולה, ובגלל שאני לא מחובבות הבלסמי אכלתי את הבשר "נקי" עם הג'בטה, עצמתי עיניים והגעתי לגן העדן של החלבונים (מה חשבתם? אפילו בגן עדן ישנה חלוקה ברורה..).אפילו ע' הביקורתי נהנה ממנה מאוד והיה מאושר מאוד לדעת שהמלצרים עשו טעות והביאו לנו עוד צלחת של הטעימי הזה.
סלט הבית (בתפריט 43 ₪) – עלי חסה פריכים, אנדיב, אבוקדו, גבינת פקורינו ורוטב הבית מעל.השילוב של האבוקדו עם החסה היה מרענן וכיפי.
מנה נוספת שקיבלנו במסגרת המנות הראשונות הייתה טריו ברוסקטות (בתפריט 44 ₪) – 6 ברוסקטות קטנות מ – 3 סוגים, עגבניות, אבוקדו ופסטו עם פרמזן.
אני מאוד אוהבת ברוסקטות ופה הביצוע היה ממש ממש מנצח; העגבניות היו טריות ומבושמות, הפרמז'ן היה ארומטי ונימוח..כל זה רק גרם לבטן שלי להתעורר (הי!!) ולחמם מנועים.
נלקחנו לסיור קצר במסעדה ושם הוסבר לנו אודות תהליך האפייה של הפיצות, ללא ספק הקדמה רצינית שגרמה לבלוטות הטעם שלנו להתמתח, להכין לעצמן קפה ולהתכונן לבאות.
ואז הנסיכות לבית ג'ויה הגיעו:
פיאט 500 אדומה (בתפריט 54 ₪) – רוטב עגבניות, עגבניות שרי צלויות, נקניק ברזאולה, עלי רוקט ופרמזן.
כפיים! פיצה עם ברזואלה!..הביצוע היה כל כך מדויק שממש נשאבתי לתוך הפיצה ורק המהמתי דברים חסרי פשר (להבדיל מזמנים אחרים, שבהם אני פולטת רק דברים עם פשר.כן ממש).
אורטולנה (בתפריט 48 ₪) – רוטב עגבניות, מוצרלה, פלפל, חציל, קישוא, פטריות, פטרוזיליה, שמן שום ופרמזן.
פעם ראשונה בחיי שאני מעזה ואוכלת פיצה עם חצילים.. וואו. אני יודעת ששזה נשמע אייטיז בטירוף (וזה לא כזה נורא..) אבל זו פשוט הייתה חגיגה של טעמים בפה.ויוה לה אליאב!
שרימפס אלה פלנצ'ה (בתפריט 82 ₪) – שרימפס, בצל, שום, רוטב עגבניות, זיתי קלמטה ושמן זית, מוגש על מחבת ברזל לוהטת מהתנור עצים.
המון המון זמן נמנעתי מאכילה של פירות ים מכל מיני סיבות אישיות, ושראיתי את המחבת פשוט לא יכלתי שלא לחמוס את הקטנטנים האלה.מהמם!
והמשתה נמשך..
רביולי בטטה (בתפריט 55 ₪) – רביולי במילוי קרם בטטה וגבינת סטרקינו מלוחה מוגש ברוטב שמנת, גרגירי קצת וגבינת פרמזן.לכל מרימי הגבה והמפהקים שיטענו שזו מנה משעממת ובנאלית, אני ממש ממש ממליצה ללכת לדגום את המנה הזו בג'ויה, כי כל יום שעובר בלעדיה הוא בגדר פספוס! לא פחות.
בצק נימוח, בטטה ברמת עשייה מדויקת והגבינה שנותנת פייט סופי וסוגרת את מחול הטעמים הזה – בראבו!בראבו!בראבו!
פיצת טרטופו (בתפריט 54 ₪) – מסקרפונה, מחית כמהין שחור, מוצרלה, פטריות טריות, פטרוזיליה ופרמזן- עם כמהין הוא בושם, הפיצה הזו היא סניף של הסופר פארם ברמת אביב ג'. עמוסה במחית המדהימה שמלטשת את המנה הזו ומביאה אותו לליגת האלופות, שם היא משחקת משל הייתה ריאל מדריד (רגע של טום-בואיות מימים עברו..)
תבשל בשר בצל על פולנטה (בתפריט 62 ₪) – ראגו בצלים ובשר בקר עם יין לבן, פטרוזיליה ופרמזן, מוגש על פולנטה רכה.
כדי להוכיח לכם את מידת המושלמות של המנה אני אצטט לכם את המשפט שסגר את הערב.
"פעם הבאה שתרצה שאני אוכיח לך את הרצינות שלי לגבי משהו, תבקש ממני להשבע בפולנטה", כך אמרתי לשותפי לבליסה.
אנקות ואנחות והשד יודע מה של הנאה נרשמו בשולחן הזה, ולרגע אחד היה נדמה שהעולם קצת פחות אפור וקודר.
בסיר קטן וחמוד הפציעה פולנטה צהבהבה ומלאת עזוז ומעליה תבשיל כהה ומסקרן – הראגו , שניכר שבושל במשך שעות רבות.המנה הזו פשוט עירסלה אותי בחום ואני מוכננה לאכול אותה כל יום וכל היום
השכנים המקסימים שלנו לשולחן הודיעו שהם ריכים לעזוב.מצד אחד הצטערנו (כי הם היום יופי של פרטנרים והיה מאוד כיף) מצד שני, אמר לי ע': "לא יכלנו לבקש שותפים טובים יותר לשולחן:שומרי כשרות שצריכים לחזור הביתה מוקדם כי יש להם תינוק!".שהוא צודק אז הוא צודק :)
בעודי מעשנת לי סיגריה ותוהה האם הערב הזה יכול להיות יותר מושלם, הגיחו המלצריות והניחו מולי את הפשעים הבאים::
הדולצ'ה בננה (בתפריט 38 ₪) – הוא האל קפונה של הקינוחים.מוס שוקולד לבן בדפי בצק פילו עם שבבי קשיו ובננה מקורמלת.הבצק –קריספי, המוס – גורר אנקות, הפילו – לבכות והיופי האמיתי היה בננה המקורמלת ששכבה שם ופשוט חיכתה שאני אבצע בה את זממי.
טירמיסו קלאסי (בתפריט 35 ₪) – אני רוצה שתעצרו לרגע ותדמיינו בריכה של מסקרפונה.יופי, לשם צללתי.
חומרי גלם מעולים, כמות יפה (וזה כבר דיון שונה בתכלית על מנות הקינוחים בארץ..משום מה השפים חושבים שאם אכלתי שלוש מנות אז אין לי קיבה לקינוחים, חוצפה.) .קינוח קלאסי, כבד ומתוק-מתוק.שאפו.
מקום שני, קלצונה ריקוטה ונוטלה (בתפריט 49 ₪) – מבצק הפיצה, יצרו קלצונה ממולא במלא גבינה צבועה בחום מהנוטלה, אכלתי ביס קטן ונדהמתי משילוב המרקמים ההורס.
אני אחזור.ועוד איך :)
מותק, הפוסט שלך זה הדבר האחרון שהייתי צריכה כשאני מנסה להפסיק לאכול כל יום, כל היום!
השבמחקעכשיו אני רוצה קרפצ'יו וחציל בגריל, עכשיו!!!
את האמת אלו שתי מנות שהכנתן קלה עד כדי גיחוך, לשלוח לך מותק?:)
השבמחקהבולסת מהממת!! ותכל'ס הייתי שמחה לטעום את האורטולנה נשמע מושלם :)
השבמחקחצילים הם אהבת חיי!
השבמחקפיצה לעומת זאת, יותר בשביל (;