תאנים


כבר דאגתי להסביר עד כמה קשה לי בקיץ הישראלי- החום, הלחות והגרוע מכל-אני מורחקת מהמטבח (אהבת חיי), בגלל כל השמחת בית-השואבה הזו, שמכונה בפי אוהבי הקיץ "העונה הנפלאה ביותר!".ממש.


אני מעדיפה לתחוב מחט מלובנת לתוך עיני השמאלית, מאשר לחיות במרק המהביל הזה, שמכונה בפי כל "אוגוסט".

אתה טעים, אבל אתה חם.קישטה

                



אני מתקיימת על אבטיחים, כריכים ויוגורטים מתועשים עם שלל פירות (תתרחקו מטעם האגס! שלא תגידו שלא הזהרתי..).שטראוס צריכים לחלק לי דיבנדים, בחיי.


בעודי מהדסת ברחובות עירי, לבושה בשמלה יפיפיה, אני עדה לזוועות הקולינריות המתועשות, שרובן ככולן לא מתאימות לאקלים גיהנומי זה (מי יכול לאכול פלאפל בחום הזה? לבטח מי שחפץ בקלקול קיבה אקוטי במיוחד) פגשתי בירקן נפלא שלי ולאחר כוס קפה, בחנתי את הפירות השונים.שלושה סוגים של פירות צדו את עיני – מנגו (מזן מאיה, שעליו כבר כתבתי), קרמבולה והתאנה.הו..התאנה.


התאנה, או בשמה המדעי: פיקוס התאנה (Ficus carica), שהיא עץ ממשפחת התותיים שגדל ליד מעיינות, ומגיע לגובה של עד 10 מטרים. עצי התאנה מניבים פירות החל מתחילת הקיץ . (הגדרה אמורפית למדי.הקיץ, מבחינתי מתחיל באפריל).


על פי פרופ' א. דנין, מהמחלקה לבוטניקה מהאוניברסיטה העברית, ישנן עדויות ארכאולוגיות בארץ ישראל באתרים פרהיסטוריים , שמעידים שכבר אז התאנה הייתה קיימת.איזה יופי! הם לא יודעו לכתוב אבל התענגו על התאנים!בואו נמציא מכונת זמן :) 


התאנה היא כל-כך אצילית,שיכל מה שנותר הוא להניח על ראשה כתר קטנטן, לבנות לה ארמון ולהקיף אותה במשרתים, שיאכילו אותה בענבים - תוך כדי שהם רוכנים מעליה, מעסים את כפות רגליה ומכינים לה מאכלים ללא הפסק.


אתה יכולים לתאר לכם את המחזה הנפלא הזה? תאנה קוקטית, קטנה וענוגה שוכבת על מיטת אפיריון, עשרות משרתים קשובים לכל גחמותיה ורחשי ליבה.


לו הייתי תאנה.

נכון שהיא מפתה, סקסית, נחשקת ועוד כל מיני מילים ששמעתם בפעם האחרונה ב-1998?

 

ועכשיו חזרה למציאות.קדימה! להתעורר מהחלום! כן כן גם את עם הבנייה המזעזעת בציפורניים, יש לי יופי של מתכונים בשבילכם.






גראטן תאנים






18 תאנים בשלות וחצויות


1 כוס חלב


1 כפית תמצית וניל


3 חלמונים


1/2 כוס סוכר


1 מיכל שמנת מתוקה






6 צלחות הגשה אישיות חסינות אש






עורכים על כל צלחת הגשה שישה חצאי תאנים בעיגול יפה.


שמים בסיר קטן את החלב ותמצית הוניל ומביאים לרתיחה.


מקציפים בסיר נפרד את החלמונים והסוכר לתערובת מעט תפוחה.


מוסיפים את החלב אל תערובת החלמונים מערבבים ומבשלים על להבה נמוכה תוך בחישה עד שהתערובת מסמיכה מבלי להגיע לרתיחה. - מצננים.


בקערה נפרדת מקציפים את השמנת לקצפת ומערבבים אותה אל תערובת החלמונים (הקרה) מחממים גריל תנור.


יוצקים את הקרם אל הצלחת עם התאנים.


קולים מתחת לגריל עד שפני הקרם משחימים מגישים מיד .

והנה הגראטן במלוא תפארתו

סלט תאנים וגבינת סנט מור


מתכון באדיבות השף בני אשכנזי, "איזדורה"

המרכיבים:


15 יחידות של לבבות חסה

חופן עליי רוקט

5 תאנים חתוכות לרבעים

50 גרם גבינת עזים סנט מור פרוסה לעיגולים
מיץ מחצי לימון
2 כפות שמן זית כתית
1 כף בלסמי
1 כף דבש
20 גרם שקדים פרוסים

מלח

                                והנה הסלט.הריר נוטף? גם כאן.
(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה:
מניחים בקערה את לבבות החסה, הרוקט, הלימון, הבלסמי, הדבש והמלח ומערבבים.

מניחים במרכז צלחת הגשה את סלט החסה. מסדרים מסביב את הגבינה ומסדרים מלמעלה את התאנים והשקדים הפרוסים.


עכשיו תסלחו לי, אני פורשת לנוח.
אה, אשמל לדעת מהו הפרי הקיצי האהוב עליכם :)

סיווי.

מצב רוח רע שהתפוגג בעזרת "אל גאוצ'ו"

אתם מכירים את הימים האלה, שמהרגע שקמתם בבוקר ידעתם שהיום הזה הולך לאבדון? אז כזה היה אותו יום ראשון.לא משנה שקניתי שמלה חדשה (שכידוע, רכישת בגדים היא פעולה מטהרת ומזכת כל נפש חיה), לא משנה שאני מוזמנת לאירוע כיפי במיוחד- הסתובבתי שמוטת פנים, עם מבט של "תעזבו אותי", ופיזרתי חיוכים בקמצנות, כיאה לפרסיה למחצה.(החצי השני הוא גרמני, אם תהיתם).





אז ברגע שהגעתי לאירוע של "אל גאוצו", החיוכים החלו להפציע תדיר, גם בגלל החברה הנעימה, גם בגלל כנרת והקולגות שלה (אין, מותק. אני אזכיר אותך בכל פוסט:)) וגם בכלל המלצריות החביבות שאחזו במגש עם אמפנדות פריכות, שרק גרמו לרחשי הבטן שלי להתעצם ולהשמע כמו מדיח כלים מקולקל .

באירוע עצמו נכח מנכ"ל "אל גאוצ'ו", ברנרדו בלחוביץ', שהסביר לנו על המהלך הבא של החברה- הכנסת מוצריה לסופרים. לא עוד סטייקים מוזרקים ומלאי כימיקלים מפרות ישראליות (שאותן אני אוהבת מאוד אבל אעפס, יש להן מתחרות טעימות יותר, למזלן), אלא על שלל מוצרים –צ'וריסוס, קבבונים, אנטריקוט והמבורגר, כולם-כולם מיוצרים מבשר מיובא – מדרום אמריקה כמובן.(האם ידעתם שבאורוגוואי ישנם 3 מיליון אזרחים, אבל 16 מיליון ראשי בקר? מי קונה לי כרטיס טיסה? קדימה, אך תתביישו..)

בעודי שאני לוגמת מהקולה שלי, ומקללת את מזג האוויר הנורא (שוב להזכיר, אני מתעבת את אוגוסט, ובמיוחד בצהריים) ומרגישה את מוחי זולג, שמתי לב ששאר הבלוגרים שמים פעמיהם אל עבר הגרילמנים.מיד חמסתי את הצלחת ורצתי אחוזקת אמוק, בחנתי את הבשר והגרילמנים וספקתי ידיי בהנאה.אט-אט החלה צלחתי להתמלא –נתחי בקר שאיני זוכרת את שמם, אנריקוט מדמם (שהיה שיחוק מדהים!!), קבבונים (שהיו לטצמי מלוחים מדי, אולי זה בגלל מגבלות הכשרות.), צ'וריסוס, שהיה נחמד מאוד ובהחלט מהווה שידרוג לכל מה שאפשר לקנות היום בסופרים והמבורגר חביב ביותר.


שהגעתי לדוכן הצ'יפס נשאלתי ":תרצי צ'יפס או תפוחי אדמה בנייר כסף?", "ציפס!!ציפס!!" עניתי בלהט.ושהבחורצ'יק שם לי מעט צ'יפס על הצלחת – פקדתי עליו לשים לי עוד. והרבה.הוא חייך.למזלו.

אני מכורה לצ'יפס. למישהו שיש עצות לגמילה?

שהסתיים האירוע, קיבלנו שלל מוצרים לשם התנסות בבית.ניסיתי את הצ'וריסוס בבית, היה חביב, אני לא מחובבות המוצר הזה אז קשה לי לשפוט לכאן או לכאן. הקבבונים היו כיפים, נוטפי שומן אבל שוב, מומלחים יתר על המידה..) והאנטריקוט...למישהו יש גיגית לאגירת הריר שנוטף פה?או שמא אסור לי לאיזה אתר עתיקות ביזנטי ואתיישב בתוך גת?)


וכך נראת גת, למי שתהה(נכון מקסים?)

  

ואלו מוצרי אל גאוצ'ו:

ועכשיו ספרו לי, איזה נתח אתם הכי-הכי אוהבים.